ב"דמוקרטיה הגדולה בעולם" הזכות לאזרחות מוקנית למי שנשבע לדגל האמריקני ומחויב לחוקה. ורק מי שנרשם בדואר יכול להצביע בבחירות.
מדוע שלא נאמץ שיטה זו ופלשתינאי "תושב" (בעל זכות בחירה מוניציפלית בארץ ולאומית בירדן) יוכל להיות אזרח ישראלי אם יעמוד בדרישות של שבועת אמונים ל"מדינה היהודית" ונאמנות למטרותיה ולחוקיה.
מי שלא רוצה ימשיך להצביע עבור הפרלמנט הירדני. כך היה המצב אגב עד 1988, כאשר המלך חוסין (שנקעה נפשו ממה שקורה) החליט על התנתקות מ"הגדה המערבית". ויש רגליים לסברה שניתן לחזור למצב זה.
אבל זה מותנה במיגור אש"פ וחמאס וקיצה של "התנועה הלאומית הפלשתינאית" כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
מדינת ישראל ותנועה לאומית פלשתינאית אירידנטית אינם יכולים להתקיים בצותא או זו ליד זו. זה לא יילך גם אם יחזרו לנצח על המנטרה "שתי מדינות לשני עמים". זה לא יחזיק מעמד ועלול חס וחלילה להביא לחיסולה של מדינת ישראל. לא פחות.
על לבטי ישראל, הקושיה הפלשתינאית והעולם הערבי 