מנהיגות נשות הכותל קשורה לקבוצות אנטי-ישראליות

מנהיגות נשות הכותל קשורה לקבוצות אנטי-ישראליות

מאת רחל אברהם

כתבה זו פורסמה במקור באנגלית ב”ג’ואיש פרס” ב-10 לנובמבר 2013.

סגנית יו”ר “נשות הכותל” בתיה קאלוס (בתמונה) ויו”ר “נשות הכותל” ענת הופמן, יועצות ותומכות ברשימה כבדה של ארגונים לא-ממשלתיים אנטי-ישראליים.

בעוד ש”נשות הכותל” בנו לעצמן שם כארגון פמיניסטי המקדם את זכויות הנשים בישראל, למנהיגות שלהן יש למעשה קשרים לקבוצות אנטי-ישראליות, שלא רבים יודעים עליהם.

“נשות הכותל” מוצג לעתים קרובות כארגון פמיניסטי השואף לקיים טקסי תפילה שויוניים בהשתתפות נשים עטופות בטליתות בכותל המערבי, שהוא השריד האחרון לבית המקדש השני והאתר הקדוש ביותר לדת היהודית. ללא קשר לשאלה האם יש לראות בפעולותיהן תעלולי פרסום פרובוקטיביים המפרים את שלות הכותל המערבי או מעשים נעלים שנועדו לקדם את זכויות האשה במסגרת הדת היהודית, הצבור הישראלי בדרך כלל אינו מודע לכך שמנהיגוּת “נשות הכותל” מקיימות קשרים עם קבוצות אנטי-ישראליות.

The Jewish Press גילה שסגנית יו”ר נשות הכותל בתיה קאלוס משמשת כיועצת לסיכוי – ארגון לא ממשלתי החתום על הצהרת חיפה הקוראת לחיסול מדינת ישראל, מהללת התנגדות אלימה ומאשימה את ישראל במניפולציה של זכרון השואה למטרות פוליטיות.

מעבר לכך, כחלק מתפקידה כאחראית על התוכניות בקרן מוריה קאלוס קידמה הקצאת משאבים לקבוצות האנטי-ישראליות עדאללה, עיר עמים, יש דין ומוסאווה. למרות שכלפי חוץ הם מוצגים כקבוצות למען זכויות אדם, אירגונים אלה עוסקים בדה-לגיטימציה של ישראל בעולם.

עדאללה
מתנגדת לזכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית, מתייחסת לישראל כמדינה קולוניאלית והשתתפה בפעילות אנטי-ישראלית של “שבוע האפרטהייד הישראלי” ודו”ח גולדסטון שגרם לישראל נזק דיפלומטי ניכר עד שטיעוניו הוכחשו על ידי מחברו העיקרי בעצמו. עדאללה מוזכר במפורש 38 פעמים בדו”ח גולדסטון.

עיר עמים
תומכת בחלוקת ירושלים, טוענת שהחפירות הארכיאולוגיות שמבצעת ישראל ברחבי העיר הן “כלי בקרב על השליטה” בעיר, שסמכויות ממשלתיות ניתנות ל”אירגוני המתנחלים”, ושהמניעים להקמת גדר ההפרדה אינם נובעים בראש ובראשונה משיקולים בטחוניים. הם עורכים סיורים אנטי-ישראליים למטרות פוליטיות מובהקות בעיר הקודש, בהם מוחדרות דעות אנטי-ישראליות לאזרחים זרים. לפי המגזין Huffington Post עיר עמים פנתה לממשלת ארצות הברית בבקשה “לאיים על ישראל בניתוק היחסים הדיפלומטיים. אַיימו עלינו בקיצוץ או אפילו בהפסקת חבילת הסיוע השנתית. הַכּו בראשנו והַכריחו אותנו להחכים".

יש דין
רואה בישראל מדינת אפרטהייד והפגינה תמיכה בתורכיה לאחר תקרית המשט לעזה, על אף שהמלחים התורכים על הספינה מאווי מרמרה השמיעו סיסמאות ג’יהאדיסטיות ותקפו חיילי צה”ל. הם מחדירים באופן שגרתי לדיפלומטים זרים דעות אנטי-ישראליות, עותרים לבג”ץ בבקשה לפסוק יותר לטובת הצד הפלשתיני ומעודדים את הפלשתינים לדרוש יותר מישראל.

מוסאווה
יוצאת מנקודת ההנחה ש”מדינת ישראל הוקמה על הריסות העם הפלשתיני שמבחינתו מדובר בטרגדיה לאומית – הנכבה”. מוסאווה, כמו עדאללה, הצהירה במפורש שהיא מסרבת להכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית. הם מפרסמים דו”ח גזענות שנתי הכולל טענות שערורייתיות, כמו לכנות כתב אישום שהוגש נגד יו”ר חד”ש מוחמד באראכה בגין תקיפת שוטר כהפרה של החופש הפוליטי של הח”כ הערבי. רשימה זו היא רק מדגם מייצג של סוגי הארגונים שקלוס קידמה הקצאת משאבים עבורם.

יו”ר “נשות הכותל” ענת הופמן היא גם במקרה יו”ר דומארי, עמותת הצוענים בירושלים. בין שותפיה לעמותה נמצאים גם יונתן מזרחי ודפנה שטראוס מארגון עמק שוה,הקורא להקמת ועדה בינלאומית לחקירת עבודות ארכאולוגיות ישראליות בירושלים, ומקיים בעיר סיורים אנטי-ישראליים על בסיס ארכאולוגי.

עמותת דומארי היא גם חלק מ-Al Aqsa Grassroots רשת אנטי ישראלית התומכת ב”התנגדות לכבוש” ומתנגדת ל “יהוד ירושלים”, בנוסף לתמיכה בזכות השיבה של הפלשתינים למדינת ישראל עצמה.

בנוסף לכך, עוד לפני הסכמי אוסלו משנת 1993 הופמן היתה יו”ר נשים בשחור, קבוצה שדגלה במסירת כל יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים, לרשות הפלשתינית. מענין לציין ש”נשות הכותל” לא מכחישות את ההאשמות האלה בנוגע למנהיגותיהן. דוברת “נשות הכותל” שירה פרוס ציינה “המשתתפים והתומכים שלנו באים מכל שכבות הצבור, הדעות הפוליטיות, והזרמים ביהדות".

בעוד דוברי נשות הכותל טוענים שלדעות הפוליטיות של ההנהגה שלהם אין שום קשר עם הארגון שלהם וכי הארגון שלהם הוא בלתי מפלגתי הכולל אנשים עם נקודות מבט רבות ושונים וכי הם לא עוסקים בנושאים שאינם קשורים לפולחן “שויוני“ בכותל, אני באופן אישי מאמינה שאם ההנהגה מזוהה עם קבוצות אנטי ישראליות, אז לארגון עצמו יש סדר יום אנטי ישראלי נסתר.

מנקודת מבטי הן מבקשות להציג את ישראל כמדינה אנטי פמיניסטית פונדמנטליסטית האוסרת על חופש הפולחן וכך תוקעות טריז בין מדינת ישראל והקהילה היהודית האמריקנית הנשלטת במידה רבה על ידי רפורמים המעדיפים להתפלל גברים ונשים יחד כשהנשים לובשות טליתות. יש לזה אפקט שדוחף יהודים אמריקאים רבים הרחק מישראל ובכך מעמיד את ישראל בגבה אל הקיר, אם להתנסח בדיפלומטיות.

חות הדעת שלי מקבלת חזוק מהעובדה שנשות הכותל קבלו מימון מהקרן החדשה לישראל כדי “לחקור את דעת קהל הישראלית בנוגע להפרדה בין המינים שהוטלה בכותל המערבי, כמו גם בנושאים אחרים הקשורים לפלורליזם ושויון”. בנוסף, הקרן החדשה לישראל מעבדת את כל התרומות שנעשו לנשות הכותל. הקרן החדשה לישראל נתנה מעל 200 מיליון דולרים ליותר מ-800 ארגונים בישראל שרבים מהם זוהו כאנטי ישראלים על פי ארגון NGO Monitor.

NGO Monitor דווח כי מברק ממשלתי סודי בארה”ב (פברואר 2010) שפורסם על ידי ויקיליקס, הכיל הערות מאת מנהלת הקרן החדשה חדוה רדנוביץ וקבע כי “היא מאמינה כי בתוך 100 שנה ישראל תהיה בעלת רוב ערבי וכי היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה שכן היא תהפוך לדמוקרטית יותר". בחודש פברואר 2010 פתח ארגון ‘אם תרצו’ בקמפיין צבורי המבקר את הקרן החדשה על תפקידה בקידום דו”ח גולדסטון ואת מעורבותה במקרים של "לוחמה משפטית" בבתי משפט בחו”ל.

בעוד נשות הכותל עלולות להכחיש שזה עושה אותם אנטי ישראלות – די בקשרים אלו כדי שאנשים רבים יראו בהם ארגון אנטי ישראלי. מסיבה זו נשות הכותל ממשיכות לאיים על פרסומים חדשותיים שיש להם את "החוצפה" להציג את העובדות האלה לצבור. עם זאת, כעתונאים, אנו מחויבים לשתף עם הצבור בישראל את האמת על קבוצות פוליטיות הפועלות במדינה. יש הרבה פמיניסטיות בעלות כונות טובות שתומכות בנשות הכותל מבלי שיהיו מודעות לעובדה שהארגון מונהג על ידי אנשים הקשורים לקבוצות אנטי ישראליות. יש לנשים אלו הזכות לדעת את האמת לפני שהן חוברות לגורם כזה.

על הכותבת: רחל אברהם היא עורכת חדשות ופרשנית פוליטית ב- Jerusalem Online News, מהדורת האינטרנט באנגלית של חדשות ערוץ 2 הישראלי. היא סיימה את לימודי המאסטר בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון. נושא עבודת התזה שלה היה "נשים וג’יהאד: הדיון בפיגועי ההתאבדות של פלשתיניות בתקשורת האמריקאית, הישראלית והערבית".

מודעות פרסומת

אודות יגאל מיכאל מיְמון

בלוגר והוגה דעות, רפורמטור ומהפכן חברתי. איש מודיעין בוגר סיירת מטכ"ל ו-504, בעבר עסק ביעוץ פוליטי, עתונות והסברה. כיום עוסק בכתיבת מאמרים בנושאי חברה, מדינה ומזרח תיכון. בשנים האחרונות גם לומד, מלמד וכותב על תורה וקבלה בפריזמה של ימינו. Noted Israeli commentator on Israeli Affairs and Middle Eastern History & Politics. Formerly worked for the Israeli Prime Minister Office, for various Israeli Military and Government Agencies, and for the Media (Radio).
פוסט זה פורסם בקטגוריה הקושיה הפלשתינאית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s