את הקטע שלהלן מצאתי לגמרי במקרה באתר "העין השביעית". הוא לקוח מתגובה של שלמה פרנקל, עתונאי ופעיל שמאל ידוע, למאמר שפורסם ביולי 2013 ב"עין השביעית" ועסק בהדחתו המיסתורית מתפקידו אחרי 24 שנים של עורך העתון "אל-קודס אל-ערבי", 'חובב ציון' ידוע עבד אל-בארי עטואן .
פרנקל מזכיר בתגובתו ספור מענין שלא ידעתי עליו עד כה, אך מאשר מה שידעתי כל הזמן על כוונותיו האמיתיות של הצורר יאסר ערפאת אל-קידווה, ימ"ש. http://www.the7eye.org.il/71547
כותב שלמה פרנקל בתגובתו:
אל-בארי נכנס להיסטוריה כשהתראיין ב-16 בפברואר 2006 לתחנת ANB TV ודווח על כוונותיו האמיתיות של חתן פרס נובל לשלום יאסר ערפאת כאשר חתם על הסכמי אוסלו:
“כאשר נחתמו הסכמי אוסלו נסעתי לבקר (את ערפאת) בטוניס. זה היה בסביבות יולי, לפני שהוא הגיע לעזה (ביולי 1994). אמרתי לו: יש בינינו חילוקי דעות. אני לא תומך בהסכם הזה. הוא יזיק לנו, הפלשתינים, יעוות את דמותנו ויעקור אותנו משורשינו הערבים. ההסכם הזה לא יתן לנו את מבוקשנו בגלל שהישראלים האלה רמאים.
הוא לקח אותי החוצה ואמר לי: בשם אללה אני אטריף את דעתם. בשם אללה, אני אהפוך את ההסכם הזה לקללה עבורם. בשם אללה, אולי לא בימי חיי, אבל אתה תחיה לראות את הישראלים בורחים מפלסטין. קצת סבלנות. אני מפקיד את זה בידך. אל תזכיר את זה לאף אחד. תמיד תזכור את זה.
לפעמים, כאשר הייתי מותח עליו בקורת קשה, הוא היה אומר לי: האם אתה זוכר את ההבטחה שנתתי, עבד אל-בארי?…
זו הסיבה – אמר עטואן – שידעתי שהיה זה הוא (ערפאת) שהקים וחמש את גדודי המתאבדים של אל-אקצה בכדי לתקן את המאזן עם הטעות ההיסטורית של הסכמי אוסלו.”
על לבטי ישראל, הקושיה הפלשתינאית והעולם הערבי 