אנרי קוריאול, יהודי שמאלני קומוניסט ותיק יליד מצרים שחי בפאריז וסייע בשנות ה-70 לאורי אבנרי וחבריו מ"המועצה לשלום ישראל-פלשתין" בארגון המפגשים באירופה עם נציגי אש"פ עסאם סירטאווי ואחרים. קוריאל נרצח ב-1978 באורח מיסתורי ביריות בפתח ביתו בפאריז.

חיסולו של אנרי קוריאל היה חלק ממסכת חיסולים מיסתוריים שבוצעו באירופה ובה מצאו את מותם גם חלק מבכירי אש"פ שנטלו חלק בשיחות עם הישראלים. התנקשויות אלו תוארו כפעולות של גורמים פלשתינים קיצוניים, או ליתר דיוק ארגונו של אבו נידאל (סברי אל-בנא) שהתפלג מארגון "פתח" ונודע בהתנגדותו לשיחות עם הישראלים. אך מתברר שארגונו של אבו נידאל פעל בחשאי מטעמו של מנהיג אש"פ.

ערפאת המפותל, השטני והערמומי השתמש בארגונו של אבו נידאל שסר למרותו כ'ארגון חזית' לבצוע משימות מלוכלכות. התרגיל המתוחכם – שהיה חלק מהתפנית המדינית 'המתונה' שחולל ערפאת בעצת ידידו בנפש ניקולאי צ'אושסקו שהיה גם מדריכו לעסקים מלוכלכים – מתואר בהרחבה בספר "אפקים אדומים" שכתב ראש המודיעין הרומני יון מיחאי פאצ'פה בראשית שנות ה-80 לאחר שערק למערב.

לפי פאצ'פה ערפאת שלח בסתר את אנשי "אבו נידאל" לחסל את אנשיו הוא – עסאם סירטאווי ובכירי אש"פ נוספים – שהוא (ערפאת) שלח בעצמו להיפגש לשיחות עם הישראלים השמאלנים. מטרת ההתנקשות בבכירי אש"פ אלו – אותה הצדיק ערפאת כ"דם על גלגלי המהפכה" – היתה להמחיש לעולם ולשכנעו שערפאת המגלה עתה מתינות כביכול נתון ללחץ ואיומים מצד קיצונים בצד הפלשתיני.

נשמע מפלצתי? אבל לאחר אוסלו ומלחמת אל-אקצה שום דבר לגבי ערפאת לא צריך להפתיע. חוגים יודעי דבר מסביבתו הקרובה של ערפאת טוענים שהוא (ערפאת) גם יזם ב-2001 – כאשר עיני כל העולם היו נשואות למלחמת הטרור שפתח נגד ישראל מרמאללה – את הרעלתו של יריבו האמיתי פייסל חוסייני, האיש היחידי שהוה איום על מנהיגותו. חוסייני שהיה אדם צעיר וחסון נפטר באופן פתאומי כביכול מהתקף לב ב-31 במאי 2001 במהלך ועידה בכוויית. ערפאת היה איש חרוץ ופעלתן…

כך תואר קוריאל באתר שמאלני:

אנרי קוריאל Henri Curiel

Henri Curiel

מהפכן גדול שעליו נאמר כי אם לא היה נולד במצרים – היה משנה את העולם כולו. היה יהודי לא ציוני אך דאג לקיומה הריבוני של מדינת ישראל והיה מצרי בעל רגשות לאומיים. הוא נולד לאליטה עשירה, אך היה קומוניסט אדוק ומוצהר שתרם את ביתו למהפכה.  לאחר שגורש ממצרים חי שנים רבות כבן בית בצרפת, אך נלחם בקולוניאליזם הצרפתי. הוא היה לוחם חופש ופעיל שלום.
האיש הזה אנרי קוריאל נרצח בשנת 1978. עד היום לא פוענח הרצח. לגופים שונים היו אינטרסים לחסל אותו.

ולהלן תאור הספר על קוריאל שפורסם על ידי חבריו מהמועצה לשלום ישראל-פלשתין שעד היום שוגים באשליות השלום עם הפלשתינים, אויביה המרים של ישראל.

הספר "על מזבח השלום – אנרי קוריאל" יצא לאור על ידי מפרש בשנת 1982

תיאור

אנרי קוריאל נפל מכדורי מתנקשים בפתח ביתו בפאריס 1978. אנרי גילם באישיותו מיקרוקוסמוס של רב-ממדיות. יהודי לא ציוני, אך רגיש מאוד לשלומה ולקיומה הריבוני של מדינת ישראל. מצרי, אשר חי את כאבה ואת תקוותיה של ארץ הנילוס, אף שהיה חלק מן המושבה האירופאית במצרים: קומוניסט מאמין ומוצהר אשר מזה שנים רבות לא היה רשום ארגונית במפלגה קומוניסטית כלשהיא: בין בית בצרפת, על מורשתה התרבותית ההומאנית והאוניברסלית אך גם פליט ונטע זר בתוכה. אנרי קוריאל פעל רבות למען התקרבות ישראלית-ערבית.

יזם מפגשים רבים בין ישראלים, פלסטינים ומצרים, ומילא תפקיד מרכזי בארגון "מפגשי פאריס" בין אנשי "המועצה לשלום ישראל-פלסטין" ונציגי אש"פ.

בספר נכללים: ביוגרפיה, תיאור הרקע ההיסטורי לפועלו, מסמכים רבים שחיברו דברים לזכרו מאת נציגים של מגוון זרמים בתנועת השלום הישראלית.

ראה ערכים כמו "העולם הזה"-שלום כהן, אורי אבנרי, לוחמי חירות ברחבי העולם ועוד.

בהוצאת מפרש יצאו לאור הספרים:
ע'סאן כנפאני – גברים בשמש
נועם חומסקי – לשון וחרות
האופסימיסט – אמיל חביבי
פול ברנטל – ילדי סוואטו
אבו איאד – ללא מולדת
אדוארד סעיד – שאלת פלשתין
פאולו פריירה – פדגוגיה של מדוכאים
שלמה סבירסקי – קמפוס, חברה ומדינה
רונית לנטין – שיחות עם נשים פלשתיניות
תאופיק יוסוף עוואד – מות בביירות
אנרי קוריאל – על מזבח השלום
יומן המלחמה שלי – דב ירמיה
ספר חיים כוהן – זכויות אזרח בישראל