מאתר ויקישיבה – נבואות שהתגשמו

כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר:

מאתר ויקישיבה – נבואות שהתגשמו*

כמה רבני דורנו23 מציינים שלפי דעתם בתנ”ך ואף בדברי חז”ל בתורה שבעל פה מופיעות נבואות רבות שכבר התגשמו. להלן הבאת תמצית עמדתם בנושא:

מבוא

נבואות רבות עליהם העידה התורה והנביאים – התגשמו ויצאו אל הפועל בעבר. התבוננות בנבואה ובהתגשמותה – יכולה להביא תועלת הן בהבנת דברי התורה והן בחיזוק האמונה באותן נבואות שעדיין לא התגשמו העוסקות בעניני גאולה (ימות המשיח, תחית המתים ועוד).

נבואות מול השערות אנושיות

בחלק גדול מן הנבואות שכבר התגשמו, מדובר על תופעות שלא ניתן לשער ולצפות אותם בעזרת תכונות אנושיות וכשרונות שונים (כדוגמת השכל, כח המשער24, כח המדמה) וזאת מאחת משתי סיבות:

  1. הנבואות בחלקן עוסקות בהבטחות נגד ההסתברות ו/או נגד הנסיון ההיסטורי, כך שבאמצעות התכונות והכשרונות האנושיים היתה מתקבלת דוקא השערה הפוכה.
  2. הנבואות עוסקות במקרה ספציפי לטווח ארוך, עם פרטים מדוייקים. כך שהדיוק הרב יש בו כדי לשלול השערה אנושית.

עובדה זו מחזקת את האמונה בדברי הנביאים.

להלן יוזכרו מעט דוגמאות לנבואות מהסוגים הנזכרים.

הדוגמאות שיובאו הם מאירועים שהתגשמו אחרי תקופת עזרא הסופר (או שעל כל פנים המשיכו להתגשם גם אחרי תקופת עזרא), כדי שיהיה ניכר התוקף הנבואי אף לפי התפיסה הכופרנית הסבורה שכביכול התנ”ך נכתב רק בתקופת מלכי ישראל או בתקופת עזרא, אם כי תפיסה זו כבר נדחתה ואיננה עומדת מול הממצאים הארכיאולוגים העדכניים וכמובא בערך תורה מן השמים וראה ערך הר עיבל.

לצורך ההבחנה שאכן מדובר על נבואות ולא על השערות אנושיות, נחלק כל דוגמא לשלשה פרטים: א. הנבואה, ב. העובדות לאחר הנבואה, ג. נתוח עיוני קצר על חוסר הסבירות של העובדות ובכך הקושי לצפות אליהם מראש.

חורבן בבל

הנביאים ישעיהו וירמיהו מלבד שהתנבאו על מפלתה של האימפריה הבבלית, התנבאו יתירה מזו שהעיר בבל תחרב ולעולם לא תיבנה:

  • “וְהָיְתָה בָבֶל25 צְבִי מַמְלָכוֹת תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה. לֹא תֵשֵׁב לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד דּוֹר וָדוֹר וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי וְרֹעִים לֹא יַרְבִּצוּ שָׁם” ישעיהו נא, יט-כ.
  • “וְלֹא יִקְחוּ מִמְּך26 אֶבֶן לְפִנָּה וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה נְאֻם ה'“ ירמיהו נא, כו.

ד”ר פנחס ביברפלד בספרו Ancient Jewish History כותב27:

“אחרי מלוך כורש עוד הוסיפה בבל להיות עיר חשובה, אחת הבירות של האימפריה הפרסית, אבל לאט לאט חרבה העיר ללא תקנה, אלכסנדר מוקדון חלם להופכה למרכז הממלכה האדירה שלו אך מותו הפתאומי מנע מימוש הרעיון, הריסותיה שקיימות עד היום מעידות על אמיתותן של נבואות נביאי ישראל”.

במשך ההיסטוריה היה נסיון חוזר ונשנה לבנות מחדש את העיר בבל ללא תוצאות מעשית. האחרון שנסה לבנות את העיר היה סדאם חוסיין, אך בפועל רק בנה כמה שרידים28 וגם זה כבר פינו הארכאולוגים אחרי נפילתו של חוסיין29. ראוי לשים לב שהפסוק בישעיהו הנ”ל מדגיש שלא רק הבבלים לא יבנו את העיר מחדש, אלא אף ה”ערבי” לא יצליח לעשות בה אוהל.

נצחיות עם ישראל

נצחיותו של העם היהודי הובטחה בפסוקים רבים והבטחה זו היא בבד בבד עם ההבטחה שיהיו בגלות: ”וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיהֶם" ויקרא כו, מד.

הסופר האמריקאי מארק טווין כותב30:

המצרים, הבבלים והפרסים קמו מלאו את האדמה בקולות רבים ובהדר ובתפארת ולאחר מכן נבלו, הפכו למשהו מעולם הדמיונות ונגנזו, אחריהם באו היונים והרומאים, הקימו שאון גדול מאד וגם הם חלפו, הלכו להם, גם עמים אחרים התעוררו לפתע והרימו את אבוקם המאירה לתקופת-מה, אבל היא כבתה מהרה וכעת או שהם מצויים באור בין-הערביים או שנעלמו והיו כלא היו. היהודי ראה את כולם, ניצח את כולם וכעת הינו כמו שהיה תמיד, אינו מגלה לא התנוונותו, לא מחושי זקנה, לא תשישות אברים ולא התמעטות כוחותיו ואף נפשו הערה, הפעילה ובעלת היוזמה לא נתקהתה. הכל הם בני תמותה, מחוץ ליהודי. עמי הגבורה חלפו ואינם עוד ורק היהודי נשאר. מהו סוד נצחיותו?

והפילוסוף הרוסי נקולאי ברדייב בספרו “משמעותה של ההיסטוריה”31 כותב:

לפי הקריטריון המטריאליסטי, צריכה היתה אומה זו לעבור מזמן מן העולם. קיומה היא תופעה מיסתורית ומופלאה, המעידה, כי חיי אומה זו מתנהלים בכוח גזירה קדומה”.

ההיסטוריון הבריטי (הנודע על יחסו השלילי לעם היהודי) פרופסור ארנולד טוינבי בספרו “חקר ההיסטוריה” סוקר עלייתן ומפלתן של 21 תרבויות קודמות וכך כותב על היהודים32:

"שמירת הזהות הלאומית מצד אומה ללא עצמאות מדינית, ללא שפה מדוברת אחידה אומה שאינה מרוכזת אלא מפוזרת על כל קצוות תבל ולמול רדיפות נוראות רצופות, זוהי תופעה כה לא רציונלית שלמולה ניצב כל היסטוריון פעור פה".

יש לציין גם שקיימת גם נבואה שעם ישראל יהיו מועטים (דבר שמגדיל את הפרדוקס על נצחיותה של האומה היהודית):

“וְהֵפִיץ ה’ אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג ה’ אֶתְכֶם שָׁמָּה" (דברים ד, כז) ובהמשך: “וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה’ אֱלֹהֶיךָ” (שם כח, סב).

הגלות

התורה בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא מתארת באריכות את הגלויות והצרות שיעברו על העם היהודי, אם לא ישמרו מצוות כראוי. בפרשת בחוקותי33 נאמר לדוגמא: “וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה… אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם… וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם… וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ. וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב…”

ובפרשת כי תבוא34 נאמר לדוגמא:” וֶהֱפִיצְךָ ה’ בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים… וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן ה’ לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ. וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ. בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

בנוסף, בנבואות שבספר דברים (הנ”ל) ישנה התייחסות פרטנית במיוחד על אודות אופי האומה שתהיה אחראית על חורבן בית שני (כפי שפירוש הרמב”ן35 שפסוקים אלו מתנבאים על חורבן בית שני) עם פירוט מהתרחשות האירועים, כדלהלן: “יִשָּׂא ה’ עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר, גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ36“ “מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל מִבְּלִי הִשְׁאִיר לוֹ כֹּל, בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ37“ “וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ והִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה38“.

להלן השואת העובדות עם הנאמר בפסוקים הנזכרים:

  1. וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה – ערי ישראל נחרבו.
  2. וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם – בית המקדש נחרב כידוע.
  3. וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ” – ישנה אריכות דברים אודות פסוק זה והתגשמותו ומובא להלן תחת הכותרת “הצלחה חקלאית בארץ ישראל – רק לעם ישראל”
  4. וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם – פיזור עם ישראל במדינות שונות.
  5. וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב – גם אחרי הפיזור, יהיו נרדפים ונרצחים.
  6. והתיאורים שבפרשת כי תבוא התקיימו במלואם במשך הגלות – באינקויזיציה ובשואה וכו'.
  7. יִשָּׂא ה’ עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק – כאמור פסוקים אלו מתנבאים על הרומאים שאכן בניגוד לאויבי בית ראשון, אינם שכני ארץ ישראל אלא הגיעו אליה מרומא הרחוקה39.
  8. כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר – סמל הלגיון הרומאי היה “נשר”.
  9. “גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ”, “גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ"40עפ”י ההיסטוריה, העם הרומאי נוצרו מבליל של שבטים סמוך לזמן החורבן ולא היו עם עתיק.
  10. “מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל מִבְּלִי הִשְׁאִיר לוֹ כֹּל, בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ” – המצור הכבד וגם אכילת בשר אדם וילדים מתוארת ע”י ההיסטוריון יוספוס בן מתתיהו בספר יוסיפון.
  11. וֶהֱשִׁיבְךָ ה’ מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה – השוה לדברי ההיסטוריון הגרמני מינטר שכותב: “מעתה אחרי שנלכדה ביתר, בא הכל תחת עול רומי, אבל פלסטינה היתה לתל שממה. השבויים במספר אשר לא יספר מרוב מכרו ממכרת עבד, תחילה אצל שוק השנה ואלה שלא נמכרו שם, הובלו למצרים באניות"41.וכמו כן ההיסטוריון שירר42 מתאר כי כמות העבדים במצרים בתקופה זו היה כה גדול עד כי מחיר כל עבד היה כמחיר מנת כלכלה של סוס (וכדברי הפסוק “וְאֵין קֹנֶה” – שלא יהיה ביקוש לעבדים מחמת כמותם).

קיבוץ גלויות

קיבוץ גלויות הובטח בספר דברים43:"וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד-ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.”

וכן ספרי הנביאים מלאים בענין הגאולה העתידה ושיבת עם ישראל לארצו בסוף הגלות:

  • “וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתְכֶם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם ה’ וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם” ירמיהו כט, יד.
  • “כֹּה אָמַר ה’ צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיה" זכריה ח, ד-ה.

ישנם רבנים44 שרואים החזרה של המונים לארץ ישראל כתחילת קיום ההבטחה הנ”ל או על כל פנים הכנה להבטחה זו. ואם כי ההבטחה עדיין לא התקיימה במלואה, מ”מ (מכל מקום) גם התנאי שנכתב לפני ההבטחה המלאה, עדיין לא התקיים במלואו: “וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ” (שם פסוק ל).

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין הידוע בכינויו הנצי”ב מוולוז'ין זצ”ל (תקע”ז-תרנ”ג, 1816–1893) בפירושו "העמק דבר" על התורה (דברים ל, ג) דייק מהפסוק (הנ”ל) שיהיה פעמיים קיבוץ גליות שנאמר “וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ” והסביר הנצי”ב: שמתחילה יהיה קצת קבוץ גליות על ידי רשיון המלכויות ואחרי כן יוסיף ה' ידו שנית, כדכתיב “ושב וקבצך”. ע”כ דבריו.

וכמו כן המלבי”ם (1879-1809) (ירמיה לא, ה-ח) כתב שכבר לפני הגאולה השלמה, יוסר מעם ישראל השעבוד מלכויות (כלומר יזכו לרבונות עצמית) ויהיו מובילים בעולם בתחומים רבים ויזכו לכבוד מאומות העולם על השגיהם ואולם העם יהיו מחולקים לשני מגזרים, המגזר הפחות יותר במובן הרוחני והמגזר המרומם יותר. המגזר הפחות יהיו שמחים במצב זה ולא יחושו צורך לגאולה ואולם המגזר הרוחני יותר עדיין יבקשו ישועת ה' ויתפללו על השלמת קיבוץ הגלויות והחזרת השכינה לציון.

הצלחה חקלאית בארץ ישראל – רק לעם ישראל

בפרשת בחוקותי45 נאמר:

“וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ”.

וכתב על זה הרמב”ן46:

“וכן מה שאמר בכאן (בפסוק ל"ב) ושממו עליה אויביכם היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה, כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם."

וכמו כן רבנו בחיי בבראשית יז כד כותב:

“ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם (בראשית כו) – באר שתהיה הארץ לישראל אחזת עולם שלא ירשוה ושלא יושיבוה רק הם ואם אולי יגלו ממנה ישובו אליה כי אחזת עולם היא להם, לא לגויים וזה הוא סימן גדול לישראל שמיום שגלו ממנה לא נתישבה שם אומה כלל אבל היא חרבה ושממה עד שישובו אפרוחיה לתוכה.”

ואכן המציאות תואמת היטב לדברי הנבואה. הרמב”ן עצמו באגרתו47 משנת 1268 מתאר את אשר ראו עיניו בארץ: “…ומה אגיד לכם בענין ארץ, כי רבה העזובה וגדול השממון. וכללו של דבר כל הקדוש – חרב יותר מחברו וארץ יהודה יותר מן הגליל". עכ”ל (עד כאן לשונו). מארק טווין בקר בארץ בשנת 1867 ואת התרשמותו כתב בספרו “מסע תענוגות בארץ הקודש” ושם כותב: “ארץ שוממה שאדמתה עשירה למדי אלא שכולה עולה שמיר ושית – מרחב דומם ואבל. יש כאן עזובה שאפילו הדמיון אינו יכול להעניק לה תפארת, חיים ומעש. הגענו בשלום להר תבור… כל הדרך לא ראינו נפש חיה… בשום מקום לא היה עץ ולא שיח. אפילו הזית והצבר – אותם ידידים נאמנים של אדמת זיבורית – כמעט אין בארץ48".

ואולם כל זה בטרם חזרת עם ישראל לארצו. אצל הנביא יחזקאל ישנה הבטחה בענין החזרה לפריחה החקלאית בארץ ישראל עוד בטרם יגיע זמן הגאולה השלמה: “וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא49

במסכת סנהדרין50 נאמר על זה: “אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא'“. ומפרש רש”י: “'מגולה מזה' – כשתתן ארץ-ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר”.

כבר הוזכר לעיל בפרק “הגלות” שכל עוד שהעם היהודי בגלות, הארץ נותרה שוממה וכעת שחזרו (חלקם) לארץ (אשר לפי השיטות שהובאו בערך קיבוץ גלויות החזרה החלקית לארץ יכול להצביע על זמן תרום-גאולה, בין אם הוא בגדר אתחלתא דגאולא בין אם הוא בגדר עקבתא דמשיחא שוב חזרה הארץ פריחה חקלאית וכלכלית. להלן צטוט מדברי העתונאי ד' לביא51:

מבחר הירקות והפירות הגדלים בארץ, איכותם ורמת היבול שלהם מהוים אתגר לארצות רבות. אספקת הירקות לשוק המקומי מתקיימת במשך כל ימות השנה ומרבית הפירות זמינים חודשים רבים מעבר לעונה. יבול הכותנה בישראל נחשב לאחד הגבוהים בעולם וכך יבול אגוזי האדמה, תפוחי האדמה ועוד. גידול הפרחים ליצוא הוא ענף משגשג ומהוה כיום כשליש מהיצוא החקלאי הטרי מישראל. גידול ההדרים הוא עדיין מרכיב חשוב ביצוא החקלאי ולמרות התחרות הקשה בארצות מגדלות הדרים באזור אגן הים התיכון, עדיין נחשב הפרי הישראלי למוביל בשוקי אירופה. הפירות הסוב-טרופיים שאוקלמו בארץ זוכים להצלחה מרובה, במיוחד האבוקדו שמפאר את התפריט במדינות רבות בעולם”.

למרות שהישגים אלו הגיעו שלא מתוך נס גלוי כי אם בדרך נס נסתר, דהיינו בעזרת טכנולוגיה חקלאית חדישה, מ”מ (מכל מקום) העובדות מתאימות למה שתיארו חז”ל מראש.

הכותל המערבי אינו חרב לעולם

חז”ל במדרש שיר השירים רבה52 על הפסוק “הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ53“ מביאים הבטחה:

“הנה זה עומד אחר כתלנו – אחר כותל מערבי של בית המקדש, למה? שנשבע לו הקב”ה שאינו חרב לעולם”.

המדרש חוּבר לפני קרוב לאלפיים שנה54 ומאז ועד עתה ירושלים עברה מלחמות רבות. לפי מקורות ההיסטוריה55אחרי חורבן בית שני (תקופת המדרש) ירושלים נכבשה פעמים רבות ועברה שלטונות אלו: רומא (אשר ברבות השנים נהפכה להיות האיפריה הביזאנטית), פרסים, שוב ביזאנטים, מוסלמים, עבאסים, טולונים, קרמטים, איחשידים, פאטימים, סלג'וקים, שוב נוצרים (צלבנים), שוב מוסלמים (איובים), שוב נוצרים (ח'וואריזמים), שוב מוסלמים (ממלוכים – מוסלמים ממצרים), עות'מאנים (מוסלמים מתורכיה), הבריטים. תהפוכות אלו לא פסחו על הקהילה היהודית של ירושלים שעברו בגלים של הרס והרג והריסת מבנים56 ובפרט לאור העובדה שחלק גדול מהכבושים היו על רקע מלחמת דת. ואף חיילי הלגיון הערבי שכבשו את העיר העתיקה במלחמת תש”ח הרסו והחריבו בזדון את הבתי הכנסיות שברובע היהודי57 ועם זאת הכותל המערבי עומד במקומו והוא כידוע השריד הגדול ביותר מתקופת בית שני.


מודעות פרסומת

אודות יגאל מיכאל מיְמון

בלוגר והוגה דעות, רפורמטור ומהפכן חברתי. איש מודיעין בוגר סיירת מטכ"ל ו-504, בעבר עסק ביעוץ פוליטי, עתונות והסברה. כיום עוסק בכתיבת מאמרים בנושאי חברה, מדינה ומזרח תיכון. בשנים האחרונות גם לומד, מלמד וכותב על תורה וקבלה בפריזמה של ימינו. Noted Israeli commentator on Israeli Affairs and Middle Eastern History & Politics. Formerly worked for the Israeli Prime Minister Office, for various Israeli Military and Government Agencies, and for the Media (Radio).
פוסט זה פורסם בקטגוריה הקושיה הפלשתינאית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s