אגדה לצעירים ישראלים נבוכים

נקלעתי לדיון/וכוח עם סטודנטים צעירים מתלבטים. ובתגובה לאחד מהם כתבתי להם ספור אגדה שרציתי לשתף פה.

אתה כותב, איש צעיר: "הטענה העיקרית שלי היא שהפלסטינים לא יסכימו לזה לעולם… הם רוצים מדינה משלהם. לא להיות קצת יותר מחצי במדינה אחרת".

למען האמת התגובה שעמדה לי על קצה הלשון היתה משהו כמו "אז מה אם הם לא מסכימים או אם הם לא יסכימו?" אבל החלטתי לחוס על נפשך העדינה והתועה ולשאול שאלה אחרת: מי מהם בדיוק לא יסכים? הנהגת אש"פ, החמאס, הג'יהאד האסלאמי, החזית העממית, הסלפים של אל-קאעדה?

אז לידיעתך יש רגליים מוצקות לסברה שהנהגות אלו אינן מייצגות באמת את הצבור החי שם, את הרוב הדומם שאותו אתה לא מכיר ולא שומע ואני כן… ואם הן כן מייצגות – הן מובילות אותו לאסון. הנהגות אלו פסולות מלהיות פרטנרים לשום סיג ושיח ומו"מ כי הן מטיפות ומחנכות את עמם ואת ילדיהם לאידיאולוגיה שהידיסטית-ניאו-נאצית שאין לה כל זכות קיום ובפרט לא בבית ספרנו! כי היא מכוונת להשמדתנו ולסילוקנו מאדמתנו.

נער הייתי וגם זקנתי ולא הייתי ילד לפני ואחרי אוסלו – אקספרימנט כושל בסדר גודל קולוסאלי, איולת היסטורית מוכחת בעליל. הסכמים בטלים ומבוטלים לדידי בגלל הפרתן השיטתית ע"י הצד השני. אשר בעקבותיהן אני מחזיק בדעה מבוססת ומנומקת (בבלוגים שלי) לפיה ההנהגה ה"פלשתינית" הזו צריכה לרדת מעל בימת ההיסטוריה ויפה שעה אחת קודם…

אך מעבר לכך תנסה לחשוב על זה כך:

אתה או משפחתך חוזרים לאחר היעדרות ארוכה לביתכם או נחלתכם, למשל בכפר או במושב ומגלים שזרים פלשו והתנחלו על חלקים מנחלתכם החוקית. מתוך חולשה ועייפות ובגלל לבכם הרחום ומתוך סובלנות ואנושיות אתם לא מעיפים אותם מיד לכל הרוחות ומוכנים לתת להם להנות מן הספק (עקב היעדרותכם הממושכת) ולסבול את נוכחותם בנחלתכם, על אדמתכם, למרות שאתם הבעלים החוקי והם בסך הכל פולשים זרים ובלתי חוקיים…

והנה עוברים שנים ומישהו מכניס להם לראש שיש להם בעצם זכויות קנין ובעלות על הנכס שלכם, נחלת אבותיכם. יתרה מזאת – הם מתחילים להתחצף וטוענים שלכם בעצם אין בכלל זכות ובעלות על ביתכם…

אח"כ למרות בוררויות משפטיות בהם אף הסכמתם בלית ברירה רק למען "דרכי שלום" לחלוק עמם את נחלתכם הם דוחים את כל הפשרות. פותחים במעשי אלימות, וקוראים לקרוביהם מהשבטים הסמוכים להתנפל עליכם ולהרוג בכם. אתם מצליחים להדוף את ההתקפות אבל החוצפה נמשכת והאלימות גוברת.

ואז גם צץ ביניכם אויל ממושקף בשם ביילין ורוקם בסתר ובמחשכים עם ראש הפורעים הנבל הגדול והמושחת ביותר שביניהם (ערפאת) הסכם אומלל. הוא עובד עליכם בעינים ובמעשי תרמית ונוכלות (המיצובישי של גולדפרב) הוא מצליח לשכנע את הועד העייף והמותש שלכם לקבל את ההסכם תוך שמוש בקלישאות כמו "שלום עושים אויבים" וההרוגים והנרצחים שלכם מתוארים כ"קרבנות השלום".

אז זהו שמאז הסכם אוסלו האומלל והנורא עברו כבר עשרים שנה ואנחנו מצויים בעיצומה של תקופה חדשה במזרח התיכון והעולם הערבי בה מתחוללים זעזועים, תמורות ושינויים היסטוריים עמוקים בכל האזור: "האביב" הערבי זרח עלינו והוא גורם למדינות ערב – שכבר הסירו מזמן את תמיכתם מהפלשתינים (עוד בימי מלחמת המפרץ הראשונה כאשר ערפאת התייצב לצדו של סדאם חוסיין נגד מדינות ערב האחרות) – להתכנס לתוך עצמם וללקק את פצעיהם ממלחמות אחים שעודם בעיצומם.

והנה העולם הערבי כבר אינו רואה בפלשתינים "חוד החנית" למלחמה ב"אויב הציוני" והפלשתינים כבר אינם יכולים לגרור את מדינות ערב למלחמה כוללת נגד ישראל כי הן עסוקות כאמור בלקוק פצעיהן…

כיום אף אחד לא תומך בהנהגה הפלשתינית הזו. אבו מאזן ואסמעיל הניה הריהם כשני כלבים נטושים ורטובים בגשם המייחלים ללטוף אמריקני או אירופאי. להזכירך מצרים אף הוציאה את חמאס מחוץ לחוק.

אז מאחר שזו אדמתנו ונחלתנו עלינו לממש כאן ועכשו את רבונותנו המוקנית החוקית והמשפטית בחבלי מולדת אלו ולמצוא דרך סבירה לאפשר לאכלוסיה שם קיום בכבוד כתושבים עם זכויות אדם.

מדינה ורבונות אסור לתת להם גם לאור ההיסטוריה העקובה מדם, גם לאור השהידיזם הניאו-נאצי לאורו הם מחנכים את ילדיהם לרצוח ולהתאבד עלינו וגם לאור העובדה הפשוטה שזו ארצנו. פשוט מאד. ואנחנו מחויבים לשלוט שם אם חפצי חיים אנו. כן, ואנו מחויבים לנקות את האזור מטרוריסטים כמו שעושים עכשו…

אז אם תכניסו אתה וחבריך לראש ותפנימו שאתם ואנחנו בעלי הבית והם לא – ייפתרו לכם באורח פלא כל הלבטים והחששות והספקות כמו "מה אם הם לא יסכימו לזה או לזה?"

אנחנו בעלי הבית הרבוניים ואנחנו צריכים לקבוע מה יהיה פה – בין אם יסכימו ובין אם לאו. ובהיותנו יהודים רחמנים בני רחמנים יש להניח שלהם ימשיך להיות רק טוב אצלנו בביתנו.

מודעות פרסומת

אודות יגאל מיכאל מיְמון

בלוגר והוגה דעות, רפורמטור ומהפכן חברתי. איש מודיעין בוגר סיירת מטכ"ל ו-504, בעבר עסק ביעוץ פוליטי, עתונות והסברה. כיום עוסק בכתיבת מאמרים בנושאי חברה, מדינה ומזרח תיכון. בשנים האחרונות גם לומד, מלמד וכותב על תורה וקבלה בפריזמה של ימינו. Noted Israeli commentator on Israeli Affairs and Middle Eastern History & Politics. Formerly worked for the Israeli Prime Minister Office, for various Israeli Military and Government Agencies, and for the Media (Radio).
פוסט זה פורסם בקטגוריה הקושיה הפלשתינאית, תקינות פוליטית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s