דברים כדורבנות! אומר אליקים העצני במאמר שפרסם בהארץ:
"את הסיבה לזלזול המחריד בקדושת חיי האדם בעולם הערבי יש לחפש במקום אחר – בתרבות, בדת, בחנוך. הטרור מבטא את רצונם המוצהר של המונים רחבים במזרח התיכון, ממחלקי הבקלאוה ברחובות עזה והסוכריות בחוצות חברון ועד למציפים את האינטרנט בשבחים לחוטפי הנערים היהודים. כל ככרותיהם ומוסדותיהם נושאים שמות של רוצחי המונים כי אלה הם גבוריהם הלאומיים.
חברה שזה ה'בון טון' אצלה – בכלי התקשורת, בספרות, בבתי הספר ובאקדמיה, כמו בבתי הקפה ובככרות, נושאת במשותף באחריות. אם המחבל הוא אויב הרי שהעם שבתוכו "הוא שוחה כדג במים" כפי שהגדיר את הטרור מאו-צה-דונג הסיני, גם הוא אויב. כמו שהיה זה העם הגרמני שגידל וקיים את המשטר הנאצי, כך החברה הפלסטינית היא היא הנשאית של ה"שהידיזם", תורה המטיפה למות כדי להרוג.
מזה נגזרות מסקנות מעשיות. למשל גירוש מן הארץ של טרוריסטים, עוזריהם ותומכיהם. ואפס סובלנות גם לכל תמיכה מילולית בשהידיזם, כפי שבגרמניה כל התבטאות נאצית או פרו-נאצית מהוה עבירה פלילית.
זו ירושתו של דיין – למתוח קו בין ההסתה למעשה הגלוי. אך כלפי יהודים שנו את התפיסה הזאת וגורסים – בצדק – "מלים הורגות". אבל גם מלים של ערבים הורגות ועוד איך!
ויש לעיין מחדש בגישה הפייסנית שלנו שיש לגביה קונצנזוס בין ימין לשמאל – שראוי לנו כביכול לפעול לקידומם ולפיתוחם, למרות היותם חברה שונאת ועוינת. גם אני צידדתי בדעה הזאת.
היום אני שואל – האם זה סביר לפתוח את שערי בית החולים שלנו בפני אשתו של אבו-מאזן המתנכל לנו בכל פורום עולמי ומפאר ומפרנס את רוצחינו ומשפחותיהם? והאם דוקא אנחנו חייבים לרפא את נכדו של ראש ממשלת ארגון הטרור חמאס אסמעיל הניה? האם זה סביר לספק להם מים וחשמל ועוד בחצי חינם? האם אנחנו צריכים לסייע לבנית העיר ראוואבי?
עשרות שנים אנחנו מספקים להם לחם ועבודה. האם זה עשה אותם – את הצבור, להבדיל מיחידים – פחות אויבים? האם זה הגיוני שבעוד הם מקיימים חרם על המתנחלים הישראלים ביהודה ושומרון ומתירים את דמם – נציגם הנאמן ביותר עלי אדמות הוא המנהל האזרחי הישראלי ביהודה ושומרון?!"
על לבטי ישראל, הקושיה הפלשתינאית והעולם הערבי 