בין ריבונות לאפרטהייד – לא הכל שחור-לבן. יש גווני בינים וניואנסים. בימי בן גוריון חיו אזרחי ישראל הערבים – שזכו לשווין זכויות ואף הצביעו לכנסת – תחת ממשל צבאי ונזזקו לרשיונות כדי להגיע לתל אביב וכיו"ב. זה היה אז כורח בל יגונה ומחויב המציאות. ובאותם ימים גם נחקק חוק השבות המאפשר הגירה (עליה) והתאזרחות אוטומטית רק לבני העם היהודי מבלי שבדבר ייחשב לאפרטהייד…

רבים יסכימו איתי שאנו נוקטים גישה "אירופאית" מוטעית ובלתי רלבנטית ביחסנו לאכלוסיה בשטחי "ששת הימים' ועושים אותה טעות שעשו המעצמות (בריטניה וצרפת) וחבר הלאומים בתום מלחמת העולם הראשונה; כאשר כפועל יוצא מראיית עולמם (שהרי אדם קרוב אצל עצמו) ובהמשך להיסטוריה ותרבות "מדינות הלאום" שלהם הקימו במזה"ת מדינות מלאכותיות שמאז "האביב" הערבי הולכות ומתפרקות לנגד עינינו למרכיביהן האתניים, הדתיים, השבטיים והחמולתיים.

והנה גם אנחנו מתוך איזו אנרציה או הרגל של נאיביות משקיפים על האכלוסיה הלא יהודית בשטחי יש"ע (וגם בתוך ישראל) במשקפיים "אירופאיות" ומשליכים עליה תפישה שאין לה קשר ואיננה רלבנטית להויה הערבית השבטית והחמולתית שהיא הבסיס האמיתי לסולידריות ולנאמנות בקרבה. תפישת הלאום ומדינת הלאום המערבית אינה קבילה ואינה תופשת עוד במזה"ת אחרי ש"האביב" הערבי החזיר את העולם הערבי באחת לימים שלפני מלחמת העולם הראשונה, לימי סוף האימפריה העות'מאנית ובהיבטים ידועים חזר אף למלחמת אלף השנים בין הסונים והשיעים (סעודיה, קטר ותורכיה מול איראן, סוריה וחזבאללה במלחמה בסוריה וגם בעיראק).

ברומא נהג כרומאי
כל דבור על החלת הרבונות הישראלית באיו"ש נענה בבעתה ובפניקה: "זהו שלטון על עם אחר" כאילו באף ארץ או מדינה בעולם אין מיעוטים אתניים או לאומיים החיים בקרבה; או כאילו אנחנו צרפת הקולוניאלית השולטת באלגיריה או אנגליה בהודו. או ב"הערת אזהרה" על אפרטהייד רחמנא ליצלן. כולם שכחו שבימי בן גוריון אזרחי ישראל הערבים חיו תחת ממשל צבאי ולעומתם בימינו נהנים בני האכלוסיה "הכבושה" – שאף אינם אזרחים ישראלים – מגישה לבג"צ; ו"חוק השבות" מתיר עליה והתאזרחות אוטומטית רק ליהודים ולא "זכות שיבה" לפליטי 48 ולא נחשב לאפרטהייד.

או בשאלה האולטימטיבית המוחצת – ומה תעשה עם שלושה או חמישה מיליון ערבים (המספרים גמישים ומוגדלים לפי זהות המשתמש)? לא תיתן להם זכות הצבעה?

ואני שואל למה החלת הרבונות פירושה בהכרח מתן זכות הצבעה גורפת לכנסת לכולם, לכל תושבי השטחים? למה? מי אמר? מה פתאם? האם זו האפשרות היחידה? לא שמעתם על מעמד "תושב" המקובל בכל העולם, גם בארה"ב ובאירופה? האמנם לא ניתן להגיע בעתיד הקרוב או הרחוק או להסדרי "אזרחות והצבעה" עם בת בריתנו הירדנית?

ברומא נהג כרומאי. מדוע אנחנו החיים במזה"ת חייבים להעניק אוטומטית אזרחות למיעוט הערבי הנלחם נגדנו ומחנך את ילדיו להתאבד בג'יהאד נגדנו? האם אנחנו חיים בבנלוכס? והרי דוקא מה שקורה באירופה המתתסלת ע"י הענקת אזרחות וזכות הצבעה למהגריה המוסלמים צריכה לשמש לנו דוגמא מה אסור לעשות!

אם דמוקטיה פירושה (המילולי לפחות) הוא "שלטון העם" – אנו העם ואנו הרבון. האחרים אינם יכולים ל'היחשב לרבון ואינם יכולים להיות מעורבים בהצבעות כמו על אוסלו למשל או בהחלטות על נסיגות וותורים בארץ ישראל.

ומי אמר שאין בדמוקרטיה אזרחים מסוגים שונים? באמת? הרי גם בארה"ב הגדולה לא כולם אזרחים. האזרחות היא זכות שלא כולם זכאים לה. יש מעמד בחוק לתושבים (Residents) ולא כל מי שהוא אזרח מצביע בבחירות. כדי לממש את זכותו עליו לטרוח ולהירשם. אחוז גבוה, שליש ויותר, מבעלי הזכות לא נרשמים ומבין הנרשמים אחוז דומה לא בא להצביע כלל! וזה חוץ מ"תושבים" ללא זכות הצבעה וכמובן המהגרים הבלתי חוקיים שמספרם הרשמי נאמד סביב 12-11 מיליון. ולדעת רבים מספרם גדול בהרבה.

תחת שלטון האסלאם ששרר במזה"ת אלף ושלוש מאות שנה היו הנוצרים והיהודים נתיני "חסות" (אהל אל-ד'ימה) שזכויות הצבעה ודאי לא היו להם. אבל היו גם היו להם מסי קנין ומסי גולגולת שהמוסלמים היו פטורים מהם… אנחנו לא ניקח דוגמא מהם, אם כי גם אצלנו ביהדות יש מעמד של גר-תושב שהתורה 'מצוה לכבד את זכויותיו.

ומה אנחנו מציעים? לא מסי גולגולת ולא מסי קנין. אנו מציעים אפשרות להצביע בעד גופים אוטונומיים ברוח הצעתו של מנחם בגין ז"ל למועצה מנהלית אוטונומית (שאף קובעה בהסכמי השלום עם מצרים) או לפרלמנט הירדני ולמי שיהיה ראוי נעניק אזרחות ישראלית לפי שקולי בטחון ודמוגרפיה. כן, לא צריך להתנצל או להתבייש. ישראל מעולם לא קפחה ולא פגעה בזכויות המעוטים הלא יהודים שתחת שלטונה. להיפך – תמיד יצאה מגדרה להעניק להם זכויות ומפלגות וכעובדה הם חיים כאן טוב יותר מכל אזרח מדינה במזה"ת.

המציאות בימינו מחייבת שלטון וריבונות ישראל מן הנהר עד הים מכל ההבטים והבחינות האפשריות: הגיאופוליטית, האסטרטגית, הבטחונית 'מכל בחינה אחרת איננו יכולים להרשות ריבונות אחרת בארץ ישראל. ודאי לא למדינה עוינת ה"עלת שאיפות אירידנטיות שמנהיגיה לא ותרו על חלומם ל"שחרור פלשתין" וחסול "המדינה הציונית"…

כל ותור על שטחים בארץ-ישראל שיעוגן בהסכם משפטי הוא בלתי הפיך לנצח. כיום לפחות הסכמי סן רמו והחלטות חבר הלאומים עדיין בתוקף (החלטת כ"ט בנובמבר לא בטלה ולא הפכה אותם) ולפיהם הרבונות על פלשתינה-א"י ניתנה באופן בלעדי לעם היהודי. כל ותור מרצון על רבונות זו או על חלק ממנה הוא בלתי הפיך ויהיה בכיה לדורות…

הפרימאט, הצווי העליון שצריך להדריך אותנו ואין בלתו – הוא שישראל חייבת לשלוט בכל ארץ ישראל המערבית כרבון ומכאן צריך להיגזר הכל…

אפשר לממש את הריבונות מבלי לגלוש לאפרטהייד ומבלי להעניק מצד שני זכות בחירה גורפת. יש מנעד רחב של אפשרויות בין שני קצוות אלו. ניתן ליצור מסגרות וקונסטרוקציות של אוטונומיות ובמוקדם או במאוחר להגיע להסדרים מתאימים עם ירדן שהיא בת ברית אסטרטגית התלויה בנו כל כך. ובאופן הדרגתי בהתאם לשיקולים שלנו להעניק אזרחות ישראלית שתהיה זכות ולא חובה אוטומטית!

אין בעיה בקיומם של מיעוטים גדולים בקרבנו. בקליפורניה מהוים ההיספנים דוברי הספרדית כ-40% או יותר מהאכלוסיה ואין בכך בעיה כי הם מחויבים לחוקה האמריקנית. עם כל ההבדלים ישראל יכולה לממש את ריבונותה על כל ארץ ישראל המערבית ולהכיל מיעוטים לא-יהודים שהם בסך הכל 35% מהעם היושב בציון ולא כולם ערבים! יש דרוזים וצ'רקסים ובושנקים (בוסנים) ונוצרים ובדווים. וגם לא כל הערבים הם מקשה אחת! יש דיפרנסיאציה על רקע דתי, שבטי, חמולתי וגיאוגרפי.

ניתן למצוא פתרונות סבירים גם לאתגר האזרחות וההצבעה מבלי לפגוע בצורך החיוני שלנו ברבונות ושליטה מלאה באיו"ש, במיוחד על גב ההר ובקעת הירדן. מה שקרה היום בעיראק והצלחת גדודי אל-קאעדה לבסס את שלטונם בגבול סוריה-עיראק-ירדן צריך לשמש אות אזהרה ונמוק מכריע לצורך זה.