בשולי פרשת ספרו של טוביה טננבוים "תפוס ת'יהודי" נזכרתי בעוד ספר חשוב שהתקשורת העלימה והחרימה והשמאל הישראלי ברוב פתיחותו והיושר האינטלקטואלי שלו מתעלם מתוכנו עד עצם היום הזה. מדובר בספרו של יון מיחאי פאצ'פה "אפקים אדומים" שהוצא בארץ בתרגום עברי מצוין בהוצאת "מעריב" במחצית השניה של שנות ה-80.
המחבר פאצ'פה שהיה יד ימינו של הרודן הרומני ניקולאי צ'אושסקו עמד בראש השרותים החשאיים של רומניה (מביון ועד משטרה חשאית) וערק למערב בתחילת שנות ה-80. ספרו "אפקים אדומים" נכתב כיומן אישי על מה שארע ברומניה וסביב צ'אושסקו במחצית השניה של שנות ה-70.
מדוע התעלמו התקשורת והשמאל הישראלי התעלמות מופגנת כל כך מהספר? או! כי קרוב למחציתו של הספר רחב היריעה עסקה וחשפה את דמותו השטנית של ערפאת שהיה, כך מתברר, ידידו הקרוב ביותר ותלמידו האישי של הרודן הרומני שעשה הכל להנחיל לערפאת מנסיונו העשיר מהקג"ב בעיקר בתחום הדיסאינפורמציה וההשפעה וההונאה הפוליטית אותם ישם בהצלחה בהטעית המערב ושכנועו שרומניה והוא שייכים אמנם לגוש הקומוניסטי אך מגלים מתינות ופתיחות רבה למערב…
באותם ימים נמשכו באינטנסיביות מגעים של שמאלנים ישראלים עם "מתונים פלשתינים" חברי אש"פ כמו סרטאווי, סעיד מאמי ואחרים שמצאו אח"כ את מותם בהתנקשויות מסתוריות שיוחסו לפלג קיצוני שפרש מ"פתח". אך לפי ספרו האמין ורב הפרטים הגִלּוּיִים המזעזעים של פאצ'פה מתברר שמעשי הרצח הללו בוצעו בהוראת ערפאת שבקש בדרך זו לשכנע את הישראלים ואת המערב שהוא אמנם 'מתון' ושוחר שלום השולח נציגים מטעמו להיפגש עם אבנרי, מתי פלד ושות' – אך קיצונים במחנהו מתנגדים ומחסלים אותם אחד אחד.
בשנות ה-80 לאחר קריאת הספר המדהים הזה הכנתי כתבת בקורת Review מקיפה על הגלויים שבו על ערפאת ושלחתי למערכות העתונים שלא פרסמו כמובן… זכרוני שרק אליקים העצני צטט בכמה הזדמנויות קטעים מהכתבה ששלחתי גם אליו.
על לבטי ישראל, הקושיה הפלשתינאית והעולם הערבי 