מלחמה חילונית ומלחמת דת – קוים מקבילים שלא ייפגשו לעולם

דברים המצמיתים ומפחידים את הישראלי הממוצע הנוטה שמאלה – וגם את זה הנוטה ימינה – ומשתקים את לבו ואת מוחו מרוב בהלה עד שאינו יכול לחשוב עליהם בהגיון. למשל "מלחמת דת":

כשהישראלי הממוצע שומע את הצרוף "מלחמת דת" הוא מיד רואה בעיני רוחו ובדמיונו את מסגד אל-אקצה מתפוצץ ועולה באש ומיליוני מוסלמים זועמים שוטפים ומציפים בתגובה את ישראל בחרבות שלופות ורצח בעינים…

הישראלי הממוצע מוכן להילחם בעוז ובעוצמה בתנועות ובארגונים האסלאמיסטים הדתיים כמו החמאס ו"הג'יהאד האסלאמי" – אבל הוא מצפה שאופי המלחמה יתאים לערכיו. הוא רוצה להילחם בהם מלחמה 'חילונית' אירופאית ולנצח בה לפי עולם המושגים המערבי; הוא מאמין שאם נכה בהם מספיק חזק או לחלופין אם ניתן להם 'משהו' הם יירגעו בסוף… שהרי בסופו של דבר הם בני אדם כמונו, לא? וכמונו גם הם מבקשים לחיות בשקט ובשלוה וזה גם מה שמנהיגיהם רוצים עבורם, נכון?

אז זהו שלא… מלחמה כזו לא תיכון ולא תצלח כי היא מתנהלת בשני קוים מקבילים שלא ייפגשו לעולם.

אני חוזר על דברים שכבר העליתי לאחרונה כי הם חשובים מאד אך כנראה קשים לעכול ולהפנמה. במאמר מבריק "זו מלחמת דת ויש לה שפה וכללים משלה" מסביר המזרחן אליעזר שרקי דבר עמוק שרוב בני המערב וגם הישראלים אינם מודעים לו ואולי אף אינם מסוגלים לתפוש ולהפנים אותו מבחינה תרבותית כי הם אינם מסוגלים לחשוב במושגים 'דתיים' כמו האויב:

הוא מסביר שכאשר המאמין המוסלמי מקבל לשליטתו העצמאית שטח שכבש או שקבל (במסגרת הסכם או "תהליך מדיני" כמו אוסלו למשל) הוא מחויב על פי הדת וההלכה המוסלמית – ואין לו שום שקול דעת בנושא זה או בחירה חפשית – להשתמש בשליטתו בשטח כדי לאגור אמצעי לחימה, לבנות כוחות תקיפה ולפתוח במלחמת ג'יהאד נגד האויב השכן ב"אזור הלחימה" (דאר אל-חרב) – האזור הלא-מוסלמי המאוכלס במה שהוא מכנה 'כופרים'.

ואם נשים לב – זה בדיוק מה שעשה ערפאת כשקבל לידיו את השטחים שניתנו לו במסגרת הסכמי אוסלו וזה בדיוק מה שעשה חמאס עוד לפני "ההתנתקות" וביתר שאת אחריה…

ואם ישאל השואל (וזו תוספת שלי): מדוע אם כך היו ערביי ישראל כה כנועים וצייתנים בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל?

היא הנותנת… ויש לכך תשובה מענינת לדברי שרקי והיא נובעת מפסק הלכה אסלאמי שהוצא בימי הבינים. לפיו פסק ההלכה הזה בני "האומה האסלאמית" שהובסו ללא עוררין ע"י אויב חזק מהם והשטח בו הם חיים נכבש (וזו נקודה חשובה מאד לעניננו) ע"י האויב החזק הם פטורים מקיום מצות הג'יהאד כל עוד עליונותו של האויב ברורה וכל עוד הוא שולט בשטח… שימו לב – כל עוד הוא שולט עליהם בצורה הדוקה ומנטרלת את יכולתם המלחמתית…

נקודה חשובה ואולי אקטואלית יותר כיום לדברי המזרחן שרקי היא המלצתו לנושאים ונותנים מטעם ישראל מול האויב הערבי מוסלמי בכל המסגרות והזירות הבינלאומיות והבילטרליות בנגוד למקובל עד כה היא להשתמש דוקא בנימוקים 'דתיים' המבוססים על התורה וההיסטוריה היהודית וגם על הקוראן ועל דברים מפורשים הכתובים בו בדבר זכותם של בני ישראל על ארץ ישראל. כך ייוצרו בסיס ומכנה משותף 'דתי' ולא 'חילוני' מערבי שאינו מדבר אליהם. נמוקים כמו השואה או העובדה שלהם 22 מדינות וארצות גדולות ולנו ארץ אחת קטנה אינם עושים עליהם רושם כמו טעונים דתיים השאובים מהתורה והקוראן כאחת.

נמוקים 'דתיים' כמו זכותנו על הארץ על סמך הקוראן יש בהם לחולל מבוכה ובלבול וליצור סדק בתפישתם הדתית. לדברי שרקי הבלבול הזה כבר קיים ממילא גם אם אינו מפורסם ברבים ("זכות הצבור לדעת" לא נשמרת ואינה מפותחת כל כך אצלם). אך לאמיתו של דבר – יש וכוח פנימי בתוכם ובינם לבין עצמם על רקע שיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינה רבונית בארץ ישראל.

התפתחות היסטורית זו חוללה אצלם קונפליקט ואף משבר תאולוגי שחכמי הדת שלהם מתרצים בהסברים מתפתלים. הם טוענים ש"בני ישראל" הנזכרים בקוראן אינם "העם היהודי" בן ימינו. הגלות הממושכת – שהוצגה על ידיהם בעבר כ'עונש' אלוהי בעקבותיו בטלה זכות בני ישראל על ארץ ישראל – יצרה לטענתם עם חדש שאינו שונה מ'הכופרים'. 'חילוניותם' של התנועה הציונית והמדינה היהודית מקלה עליהם את הגדרתם כ'כופרים'. לעומתם יש גם קולות אחרים, בודדים בינתיים, כמו איש הדת הירדני האמיץ השייח' אחמד אלעדואן המדבר בריש גלי על זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל בהסתמך על הקוראן שבקר בישראל ונפגש כאן עם רבנים וחכמי דת יהודים. גם אם הוא בינתיים קוריוז דבריו אינם דברים בטלים ומוסלמים רבים חושבים כמוהו בלבם.

ישראל איננה צריכה להפוך לשם כך ל"מדינת הלכה" פאר-אקסלנס אלא לא לותר על הטעונים "היהודיים" ההיסטוריים המבוססים על התורה ועל הקוראן. אדרבא, דוקא יכולתה של היהדות עתיקת היומין לחיות עם רגליים על קרקע 'המודרנה' יכולה לשמש בשורה גם למוסלמי המבולבל שדתו גוזרת עליו פיגור.

מודעות פרסומת

אודות יגאל מיכאל מיְמון

בלוגר והוגה דעות, רפורמטור ומהפכן חברתי. איש מודיעין בוגר סיירת מטכ"ל ו-504, בעבר עסק ביעוץ פוליטי, עתונות והסברה. כיום עוסק בכתיבת מאמרים בנושאי חברה, מדינה ומזרח תיכון. בשנים האחרונות גם לומד, מלמד וכותב על תורה וקבלה בפריזמה של ימינו. Noted Israeli commentator on Israeli Affairs and Middle Eastern History & Politics. Formerly worked for the Israeli Prime Minister Office, for various Israeli Military and Government Agencies, and for the Media (Radio).
פוסט זה פורסם בקטגוריה הקושיה הפלשתינאית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על מלחמה חילונית ומלחמת דת – קוים מקבילים שלא ייפגשו לעולם

  1. epilo הגיב:

    רוצה לקבל ישירות למייל, ולא הולך לי…נא עזרתך…תודה ויישר כוח על המאמרים המרתקים שלך

    אהבתי

  2. לקס יהושע הגיב:

    מאמר חשוב ביותר.
    יאשר כוחך!

    אהבתי

  3. רון ברק הגיב:

    אל החכם מיְמון,
    האם יש לך URL לרשימה בת סמכה של כל הפסוקים בקוראן המדברים על זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל?
    לעיתים יש צורך ברשימה כזו בזמן דיון עם BDShole כזה או אחר.
    תודה,
    רון.

    דוא"ל: maimonid.comverse@9ox.net

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s