החלטתי לשבור שתיקה על עמירם לוין

החלטתי לשבור שתיקה על עמירם לוין. לא ממש, רק דוגמית. בקטנה.

כאשר פרצה האינתיפאדה (הראשונה) גויסתי למילואים ונקראתי לתדרוך בפקוד המרכז. במעלה המדרגות חלף על פני מלא התלהבות ושש אלי קרב תא"ל עמירם לוין שהיה מפקד הצוות שלי בשרות סדיר בסיירת מטכ"ל. הוא נעצר לרגע ואומר לי בהתלהבות "תכסחו אותם, תשברו להם את העצמות…".

האמת, נפגעתי קצת מזה שכל מה שהיה לו לומר לחייל הפרענק שלו זה לכסח? לשבור להם את העצמות?

הוא היה אז תא"ל בקבע ואני רב סרן במילואים, איש מודיעין מנוסה ובקי. נקראתי כתגברות יע"ע (יועץ לעניני ערבים) וכל מה שעולה על דעתו זה שהביאו אותי כבריון להרביץ מכות…

ועכשו הוא יוצא להגנת ארגון המלשינים שמתעדים חיילי צה"ל "מכסחים" כביכול ערבים ומפרסמים זאת בכל העולם.

אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַּעְיָן מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אלופים את העוז להזדהות עם שוברי צה"ל… הכל גרסא דינקותא שמ"וצניקית.

עמירם-לוין

למי שתהה ותוהה איך אפשר שאלופי צה"ל מהוללים מפקדי סיירת מטכ"ל כעמירם לוין ומפקד הקומנדו הימי כעמי איילון יכולים להעלות בדעתם לצאת להגנת ארגון שנוי במחלוקת כמו שוברים שתיקה – צריך להבין שמדובר בגרסא דינקותא שמו"צניקית או שמאלנית כללית שהונחלה להם בנעוריהם בקיבוץ ותנועת הנוער.

התגייסות האלופים האלה דוקא להגנת שוברי המפרקת נובעת מצד אחד מהתנשאות אליטיסטית ובוז ל"בבונים" שאינם ראויים למשל לשרת ביחידות "המובחרות". למרות שכיום ברוך השם רוב היחידות הלוחמות בצה"ל הן יחידות עלית.

מצד שני וזה החשוב מכל "שוברים שתיקה" בהרכבו האנושי ומקורותיו התרבותיים הוא בשר מבשרם. אלופים כלוין ועמי איילון מוצאים זהות רבה נפשית ואידאולוגית עם "שוברים שתיקה" כמו היו אחוה סודית משותפת והם נחלצים עתה לעזרתם בעת צרה. זאת למרות שהם שוללים בהצהרה את המלשינות של פעילי הארגון בחו"ל תוך היתממות או מבלי להבין ולהודות ביושר שזו המהות ועיקר פעילותם להצדקת הכספים הרבים הזורמים אליהם מחו"ל.

מבחינה מסוימת "שוברים שתיקה" הוא מעין קבוצה טיפולית, מין AA (אלכוהולים אנונימיים) המציע תרפיה קבוצתית לנפגעי "הכיבוש" החשים צורך עז לדסקס ו"לדבר על זה" ולפרוק את תסכולם מהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם הערכים האוטופוסטיים עליהם התחנכו בתנועת הנוער.

כך בעצם עשו גם אבותיהם בשנות השבעים כשהתכנסו לקומזיצים תראפיים שנקראו "שיח לוחמים" או "יורים ובוכים" אשר השתכללו מאז לגרסאות תוקפניות כמו "שלום עכשו" ו"בצלם" ובימינו לעשרות ארגונים ועמותות שהציפו את הארץ יחד עם הכספים שזרמו מהקרן המשוקצת.

האידאולוגיה המפ"מניקית שינקו בילדותם בשנות החמישים – בימים שקיבוצים התפלגו על קוצו של יו"ד על רקע הקשר לבריה"מ הסובייטית והסגידה ליוסף סטלין – חדרה לנקבוביות שלהם. כפי שאובמה אינו יכול למרות השכלתו לברוח מ"המדרסה" האסלאמית בה למד כילד באינדונזיה ואל"מ עופר וינטר או האלוף גרשון הכהן לא יכולים לנטוש את תורת אמם שספגו במכינות ובישיבות התורניות.

כמו צעירי הכפות הסרוגות המתגייסים מתוך תודעה עמוקה יהודית וציונית למיטב יחידות צה"ל ולתפקידי פקוד וקצונה כך עשו טובי הנוער בקיבוצים או בתנועות הנוער של השומר הצעיר והנוער העובד בתורם.

אמנם תמיד היו נסיונות של פוליטרוקים להתערב בצה"ל פוליטית ואידאולוגית אך בן גוריון ידע לגדוע נסיונות אלו באבם. אבל התופעה נמשכה בצורות אחרות בועדות סודיות למיניהן בתוך המפלגות ובתנועות הנוער והיא נמשכת עד היום בצורות חדישות, סמויות ומתוחכמות יותר. אבל זו אותה גברת בשנוי אדרת.

הפוליטרוקים השמאלנים של ימינו יושבים ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" ומנסים לקבוע משם את פני צה"ל והפיקוד העליון ואפילו מצליחים כי איש לא עוצר בעדם. הם קיימו למשל דיון סוער על פקודת היום של אל"מ עפר וינטר ב"צוק איתן" ובעקבותיה הצליחו כנראה לבלום את התקדמותו בצה"ל. הם שולחים את זרועותיהם ואצבעותיהם לתוך מערכת החינוך הצה"לית, לסדרות החינוך וכיו"ב כפי שהקרן לישראל חדשה עושה במערכת המשפט ובקרב המשפטנים.

אנו בעיצומה של מלחמת אחים רבת פנים והיבטים אך סמויה מן העין. השמאל ערוך בקווי הערכות לפי האסכולה הסובייטית. קוים אלו סמויים העין אך חיים ובועטים בצבא, באקדמיה, במשפט וכמובן בתקשורת ומנוהלות כאמור ע"י פוליטרוקים מסוג חדש.

תוספת מאוחרת 13 אפריל 2016:

ספור אופייני נוסף על פוליטרוקים ועל ההתנשאות והפטרנליזם השמוצניקי:

לפני כעשר שנים או יותר נסענו יחד כמה חברים בוגרי היחידה לאזכרה של אחד מחברינו – אמציה בן חיים הי"ד שנרצח במכוש ע"י ערבי מעזה שעבד אתו בכוורת של הקבוץ במהלך האינתיפאדה.

בדרך התפתחה שיחה די בקורתית על ראש נממשלה נתניהו שהיה חבר אתנו באותו צוות בסיירת. באופן לא מפתיע המוביל בשיחה ובבקורת היה מ' קובנר והוכוח התנהל בעיקר מולי כי נחשבתי חבר ואוהד של נתניהו וגם תומך פוליטי שלו.

די הסכמתי עם רוב הבקורת על קשריו עם דמויות כמו דוד אפל ואריה דרעי אבל העזתי להחציף פנים ולתמוך בעמדת נתניהו והלכוד בשאלת "הקושיה הפלשתינאית", התנגדות לנסיגה מ"השטחים" וכו'. עמיתי הפטרנליסט התחיל להסביר לי כמו שמסבירים לילד קטן שהשטחים כבושים וכמה לא יפה לשלוט על עם אחר וכל בלה בלה והקלישאות הטחונות והמוכרות. ממש אל"ף בי"ת לילדי הגן.

די הופתעתי, השתאיתי והתאכזבתי מרמת הטעונים אבל כדי לא להעליב את הדובר נמנעתי מכל תגובה. וחבל. הייתי צריך להתעשת ולהשיב לו.

אבל ביני לבין עצמי הייתי די משועשע ואמרתי לעצמי איך אתה מעלה על דעתך להסביר את עיקרי האמונה של השמאל דוקא לי כמי (שכנציג הפנתרים אמנם ולא השומר הצעיר) היה יותר משנה חבר בהנהלת מחנה של"י תנועת השמאל הכי מובהקת שאפשר…

מודעות פרסומת

אודות יגאל מיכאל מיְמון

בלוגר והוגה דעות, רפורמטור ומהפכן חברתי. איש מודיעין בוגר סיירת מטכ"ל ו-504, בעבר עסק ביעוץ פוליטי, עתונות והסברה. כיום עוסק בכתיבת מאמרים בנושאי חברה, מדינה ומזרח תיכון. בשנים האחרונות גם לומד, מלמד וכותב על תורה וקבלה בפריזמה של ימינו. Noted Israeli commentator on Israeli Affairs and Middle Eastern History & Politics. Formerly worked for the Israeli Prime Minister Office, for various Israeli Military and Government Agencies, and for the Media (Radio).
פוסט זה פורסם בקטגוריה הקושיה הפלשתינאית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s