התמודדות על הבכורה והרבונות ימיה כימי האנושות

בשנת 1162 פעל מלך אנגליה הנרי השני למינוי רעו הקרוב ושותפו לבלויים והוללות תומס בקט לתפקיד הארכיבישוף מקנטרברי שהוא ראש הכנסיה האנגליקנית. אבל בנגוד לצפיות עם כניסתו לתפקיד התנגד בקט לכפיפות הכנסיה לכל סמכות אזרחית חיצונית ונוצר ביניהם קרע עמוק שהגיע לשיאו ברצח תומס בקט.

עמות על הבכורה איננו דבר חדש בהסטוריה האנושית מאז קין והבל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו. והוא מתחולל בעצם בכל חברה ומסגרת אנושית בין מוסדות, ממסדים ומוקדי כח המתחרים על הבכורה. הוא נסוב כמובן על הרבונות במיוחד כאשר היא מאותגרת, מעורערת ושנויה במחלוקת.

כי אין מקום לשניים בראש הפירמידה.

ועתה הוא מתחולל גם בישראל בין "אוליגרכיה שפוטית" שדוחקת או מנסה לדחוק את הרשות הנבחרת מראש הפירמידה. אבל כאמור אין מקום לשניים בראש הפירמידה והשאלה מי יגבר. הרבון (שהוא העם באמצעות נבחריו) או האוליגרכיה.

בכל מקרה נדרשת הכרעה חדה וברורה.

עמות כזה מלווה תמיד במאבק איתנים קשה ואכזרי. אבל הוא ככל הנראה שלב בלתי נמנע בהתפתחותן והתבגרותן של מדינות ועמים ומאפיין לאור תקדימים בעבר בתמורות כמו מעבר למשטר נכון ובריא יותר שבו נקבע ומתקבע בסוף רק רבון אחד. כך קרה ברומא כאשר יוליוס קיסר חצה את הרוביקון ונרצח אח"כ למרגלות הסנאט ואחריו נפתח עידן הקיסרות הרומית עם רבון אחד. וכך התייצבה המערכת המדינית בארה"ב לאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם.

בתולדות ישראל היה מעבר דומה אך דוקא הוא לא לווה בשפיכות דמים. זה היה המעבר מעידן השופטים לתקופת המלוכה בימי השופט האחרון שמואל הנביא לאחר שמינה את שני בניו יואל ואביה לשופטים בבאר שבע (כנראה היה ישוב בשם זה גם בשומרון והם היו שם) שהטו משפט ולקחו שוחד… זקני העם פנו לשמואל ובקשו בנימוס ודיפלומטיות אך בתקיפות "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם" (ספר שמואל א', פרק ח', פסוק ה').

אז כנראה גם אנחנו מתקדמים לעבר שנוי המשטר ושיטת הממשל. ימים יגידו.