הזדמנות אסטרטגית שלא חשבו עליה מספיק או בכלל לא: יש בעולם 60 מיליון בני אדם עם זיקה חזקה לעם ישראל, חלק מהם ראוי וניתן לגייר והם יכולים לשמש שגרירים של ישראל בין הגויים.■ דו”ח של משרד התפוצות מ-2018 ממליץ להקים מערך שינחיל תרבות עברית ולִמּוּדֵי יהדות בקהילות הטוענות לקשר לישראל ■ לקרב צאצאי מומרים ואנוסים ולגייסם להסברה עבור ישראל ■ מטרת הדו"ח חִזּוּק הקשר ולאו דוקא עליה וגיור

ועדה שֶמִּנָּה בזמנו שר התפוצות נפתלי בנט קובעת כי יש בעולם כ-60 מיליון איש עם זיקה ליהדות ו/או לעם ישראל ויש ביניהם קהילות שראוי לבחון את העלתן ארצה וגיורן. הוַעֲדָה הגישה לממשלה דו”ח המסכם את עבודתה שבו היא קוראת למפות קהילות בעלות זיקה לישראל, להנחיל בהן תכנים הקשורים למדינה וליהדות וליַסֵּד “מִתְוֶה הגעה לישראל לצורך גיור ליחידים, לקבוצות ולקהילות שיִמָצּאוּ מתאימים לכך”.

לפי הוַעֲדָה מדובר ב”הזדמנות אסטרטגית חסרת תקדים לקרב צִבּוּרים עם זיקה חזקה לעם היהודי ולפתוח מסלול בפני המִעוּט שיהיה מעונין להצטרף בסופו של דבר באופן מלא לעם היהודי”. ממשרד התפוצות נמסר כי מטרת הדו”ח היא חִזּוּק הקשר עם מעגלים בעלי זיקה לישראל ולא גיור המוני.

הדו”ח שהוגש ב-2018 למזכירות הממשלה חובר על ידי “הוַעֲדָה הצִבּוּרית המיַעֵצֶת לבחינת יחסה של ישראל לצִבּוּרים בעולם בעלי זיקה לעם היהודי”. הוַעֲדָה הוקמה בשנת 2016 על ידי משרד התפוצות, במטרה ליַעֵץ לממשלה בנוגע למדיניות כלפי אותם “צִבּוּרים גדולים” שמבקשים בשנים האחרונות, כך לפי הדו”ח, הכרה ישראלית, קשרים, סיוע וחלקם אף אזרחות.

בעבר נחשף כי הוַעֲדָה תמליץ לאפשר לקהילות בעלות זיקה ליהדות לשהות בישראל זמן ממושך ולבחון את מורשתן גם אם אינן זכאיות לעלות לארץ. הוַעֲדָה ממליצה להתחיל במִפּוּי הקהילות, יצירת קשר עמן, הנחלת לִמּוּדֵי יהדות, לִמּוּד השפה העברית ובחינת שִתּוּפי פעולה לטובת הסברה ולטובת “תמיכה בישראל וסיוע במאבק באנטישמיות”.

במסקנותיהם מותחים חברי הוַעֲדָה בקורת על כך שלמרות שבשני העשורים שחלפו יש “צמיחה אדירה בממדי הצִבּוּרים והקהילות” האלה – המדינה אינה ערוכה לכך ואין גורם ממלכתי “שמשקיע משאבים ניכרים או עוסק דרך קבע בְּאִסּוּף ומחקר”. לצד זאת היא קובעת כי מדובר בהזדמנות “אסטרטגית חסרת תקדים” לפעול בענין. מנכ”ל המשרד דביר כהנא אף מדגיש בהקדמה לדו”ח כי “מדובר בעשרות מיליוני אנשים שיכולים להוות מעגלים של קשר, זיקה ותמיכה לעם היהודי ולמדינת ישראל”.

לפי הדו”ח האכלוסיות כוללות צאצאי יהודים שאינם זכאי חוק השבות, למשל יהודים מומרים, קהילות המצהירות על שַיָּכוּת לעם היהודי אך חֲיָּבות בגיור דוגמת בני הפלשמורה מאתיופיה ובני המנשה מהודו, “צאצאי אנוסים” שעברו נִצּוּר כפוי בספרד, פורטוגל, צרפת, איטליה, אמריקה הלטינית ודרום-מערב ארה”ב, צאצאי “אנוסים אדומים” ממזרח אירופה שהסתירו את יהדותם מאימת המשטר הקומוניסטי, קבוצות באפריקה ובאסיה הטוענות לקשר רחוק יותר עם היהדות וכן קבוצות ברחבי העולם עם “שאיפה לזיקה המבוססת על קרבה רעיונית ורוחנית”.

במסגרת נסיונותיה לאמוד את הֵקֶף התופעה שרטטה הוַעֲדָה חמישה “מעגלי השתייכות” לעם היהודי:

א. 'הליבה' ובה יותר מ-14 מיליון יהודים המוכרים ככאלה “לכל הדעות”;

ב. כ-9 מיליון בני אדם “העונים על ההגדרה של זכאי שבות ומשפחותיהם”;

ג. כ-5 מיליון בני אדם 'לפחות' שניתן להגדיר “קרובים-רחוקים, צאצאים של יהודים מדור רביעי ומעלה ושל יהודים שהמירו את דתם”;

ד. כ-35 מיליון בני אדם “שמצהירים על זיקה לעם היהודי כגון צאצאי אנוסים”;

כלומר כ-60 מיליון בני אדם שניתן להגדיר כ”פוטנציאל עתידי”, כלומר: “צִבּוּרים של צאצאי יהודים, צאצאי אנוסים וקבוצות נוספות של בעלי זיקה לעם היהודי, אך אינם מצהירים על כך כרגע או שעדיין אינם מודעים לכך”.

חברי הוַעֲדָה – ד”ר אופיר העברי, פרופ׳ בנימין איש-שלום, עו”ד צבי האוזר, עו”ד רותם ידלין וגב' פיאמה נירנשטיין – המליצו כי לצורך הפרויקט תוקם במשרד התפוצות מערכת שבהמשך אף תהפוך לרשות ממלכתית ומכון מחקר לאומי שתאסוף מידע על הקהילות ותיצור עמן קשר.

בתור התחלה, כך לפי ההמלצות, המערכת תתמקד בפיילוט בקרב קהילות צאצאי “בני האנוסים”, קהילת ה'זיקה' הגדולה והחזקה ביותר לפי ממצאי הדו”ח. הפיילוט יקדם הסברה בישראל ובעולם היהודי בנושא האנוסים כדי ליַצֵּר “מודעות רחבה”, יבצע מִפּוּי מפורט של הקהילות, יקדם שִתּוּף פעולה, תֵאוּם וסיוע לצורך קִדּוּם מיזמים חִנּוּכִיים והסברתיים, ירתום את “קהילות בני האנוסים לתמיכה במדינת ישראל” ויכין מערכי שִעוּר העוסקים “ביהדות, בשפה ובתרבות העברית ובמדינת ישראל” שיועברו בידי מדריכים מהארצות השונות לאחר “תקופת הכשרה קצרה”.

הוַעֲדָה ממליצה הוַעֲדָה לפתוח לאחר מכן, בשנים 2021-2019, “ערוצי הידברות ושיח” בישראל ובחו”ל “בנוגע למשמעויות הדרמטיות של המציאות המתהַוָה שבה מעגלי העם היהודי כוללים יותר ויותר גם מי שאינם יהודים או זכאי שבות”.

כמו כן ממליצה הועדה “להקים ולתחזק אתר ממלכתי שיבצע דיגיטציה של מידע (כולל אפשרות למאגרים גנאולוגיים) ויפיץ מידע על היהדות, על ישראל ועל השפה העברית… אפשרויות לבִקּוּרים ולִמּוּדִים בישראל, מידע על חוקים ותקנות בישראל כגון חוק השבות, מערך הגיור הממשלתי וכן הלאה”.

זאת, לצד עִדּוּד מחקר אקדמי בתחום, הכשרת מנהיגות קהילתית, הבאת המנהיגים לישראל לטובת קורסים ואף לִמּוּדִים לתואר מלא, בחינת אפשרות להשתתפותם בתכניות כמו 'תגלית' ו'מסע' או הקמת תכנית חדשה בסגנון 'תגלית' שתיוחד ל”צאצאי האנוסים”.

בטְוַח הארוך, בשנת 2022, ממליצה הוַעֲדָה להכשיר בכל נציגויות ישראל בעולם עובדים שיהיו אחראים לקשר עם הקהילות. זאת בנוסף לשִתּוּף פעולה עם רשות האכלוסין וההגירה במשרד הפנים ליצירת הֵתֶרי כניסה מיוחדים עבורם למטרות לִמּוּדִים ועבודה וכן שִתּוּף פעולה עם המשרד לנושאים אסטרטגיים בקרב המעונינים לסייעֵ למאבק ב-BDS. הוַעֲדָה מציעה גם לבחון הרחבה של “בית ישראל” ברחבי העולם על מנת “להפיץ תרבות יהודית וישראלית בדומה לארגונים כמו 'מכון גתה' ו'המכון הצרפתי'“.

ממשרד התפוצות נמסר כי הוא “מִנָּה ועדה בלתי תלויה לבחינת יחסה של מדינת ישראל לצִבּוּרים שאינם יהודים אך בעלי זיקה לעם היהודי. עם תום עבודתה הגישה הוַעֲדָה הדו”ח למשרד התפוצות להמשך דיון בנושא.

הוַעֲדָה קובעת כי ישנה הזדמנות חסרת תקדים ליצירת שִתּוּפי פעולה עם צִבּוּרים אלו וכך להפכם לנכס אסטרטגי לעם היהודי ולמדינת ישראל בקהילה הבינלאומית. הוַעֲדָה לא ממליצה כלל לפעול בתחום של גיור ועליה בקרב צִבּוּרים אלו. משרד התפוצות קבל לידיו את הדו”ח ויזם דיון בממשלה כדי לבחון את המלצות הוַעֲדָה”.