הקבינט שובר את הראש איך ומה לעשות בעזה ועם עזה (חמאס) אך הוא לא ימצא שם כעת פתרון של קסם… כי נראה שהוא מעדיף לחפש את האבידה מתחת לפנס בעזה ולא רוצה לזעזע או להעציב את "האביר בן דמות היגון" מרמאללה אבו מאזן המסכן…
העינים מופנות לעזה מסיבות מובנות ונכונות כשלעצמן (ירי הטילים הבלתי נסבל לעבר ישובי הדרום) וגם המניעים ראויים: הרצון להתמקד מדינית ולפיכך גם צבאית בחמאס (עזה) והשאיפה לתקוע טריז בין חמאס ואבו מאזן. הדברים ברורים. אך הנסיבות שנוצרו שנו זמנית את כוון המטוטלת, עוררו צורך לעשות סוף סוף כמה דברים שלא עשינו או לא יכולנו לעשות עד כה ויצרו הזדמנות טובה לעשות אותם.
פעולה קרקעית בעזה מיותרת כרגע. צריך כמובן לטפל גם בעזה בבוא העת, בעיתוי אחר, מתאים יותר. כי רצועת עזה ממילא 'מוכלת' כיום, נצורה ומוקפת בין צה"ל והצבא המצרי, בין הפטיש והסדן. ירי הטילים והרקטות משם איננו תופעה חדשה ועם כל הנזק הנגרם מירי הטילים הנורא המצב שם קבוע ולא צופן הפתעות גדולות(כמעט אמרתי שכבר התרגלנו…) לכן אפשר למרות הכל לחכות לשעת כושר אחרת.
אוירת הזעם והחרון בצבור מצד אחד וחולשתה האימננטית של הרשות הפלשתינית מצד שני יוצרים הזדמנות פז לעשות שם סדר אחת ולתמיד – עם ובלי עזרתם של אבו מאזן וג'יבריל רג'וב (לדידי עדיף בלי); ובהמשך לחסול תשתיות הטרור ופירוקם מנשקם – לטפל בבעיות קשות שמעולם לא טופלו.
החטיפה ורצח הנערים הקדושים נעשו באיו"ש, בהר חברון, ליד חלחול, לא בעזה. אז בינתיים תנו לחה"א ולמל"טים ולארטילריה להמשיך לפעול בעזה, אך מבלי להכניס לשם בשלב זה צבא וחיילים.
במקום עזה בואו נטפל לשם שנוי דוקא באיו"ש, בהר חברון וגם בשמרון וארץ בנימין. נגיב בזירת הפשע כי שם נרצחו הנערים; והערבים – תרבותם היא תרבות הנקמה והעונש ולכן צריך לתקשר איתם בשפה המובנת להם. אם נחפש לזעמנו מקלט מס בעזה – הם יגחכו ויצחקו עלינו.
הכתובת המידית לענישה היא באיו"ש – אך לא רק למטרת ענישה…
מובן שבנסיבות הנוכחיות הממשלה לא תפרק בשלב זה את גופי הבטחון של הרש"פ מנשקם (נצטאך לעשות בעתיד), אבל בינתיים תכל'ס צריך להתחיל לעשות שם סדר ונקיון. לא רק בגלל שאיו"ש היא זירת הפשע, אלא בעיקר בגלל מה שמתחולל ממזרחה לנו – בעיראק וסוריה ובגבולן עם שכנתנו ירדן ואשר מקרין כבר על המצב ביהודה ושמרון מתחת ומעל לפני השטח. לכן יש להיערך ולקדם דוקא סכנה זו כעת ע"י נקוי יסודי של השטח ועקירת היבלית שצמחה שם.
משימה ראשונה – חסול והריסת תשתית ההסתה הדתית והחילונית. לעצור מסיתים דתיים ולא דתיים, לסגור גופים ומוסדות העוסקים בהסתה, גם ובמיוחד כאלו של הרשות, ולאסור את ראשיהם, את המנהלים ואת כל מי שחשוד בהסתה. לעצור מסיתים, בין אם הם במערכת החנוך, בתקשורת ובמסגדים.
משימה שניה היא הוצאתם מחוץ לחוק וסלוקם של ארגוני "הזכויות" למיניהם הפועלים שם, אנרכיסטים ואחרים, ישראלים ובינלאומיים. לנקות ולסלק מאיו"ש את כל הארגונים והפעילים הפועלים שם נגד ישראל, אנרכיסטים ואחרים, ישראלים ובינלאומיים, מארגון "בצלם" וצפונה… יש שם הרבה ארגונים כאלו. אם צריך – יש להוציאם מחוץ לחוק או לפחות לסלק אותם מאיו"ש כל זמן שזה אזור צבאי. יש הרבה עבודת נקיון לעשות שם. תעזבו את עזה עכשו…
משימה שלישית – בין אם היא עולה בקנה אחד עם אוסלו ובין אם לאו (לדידי אוסלו בטל ומבוטל כבר ממילא) – היא מפוי וסמון קיני פורעים מוכרים וידועים לשמצה, כל כפר או עיירה או שכונה שהצטיינו בהוצאת פורעים ו/או מחבלים מתאבדים; כגון העיירה חלחול – אשר בסמוך לה בוצע הרצח ואפילו בעת מציאת ופנוי הגופות תושביה השליכו בליסטראות על העוסקים במלאכה ונפצו אפילו את שמשות האמבולנס שפינה את הגופות; או למשל הכפר בית פוריכ בשמרון שהוציא מתוכו 25 מתאבדי טרור ובמרכזו הוקמה לזכרם אנדרטה מפוארת – לטפל בהם לפחות בדרך בה "טופלה" למשל ההתנחלות יצהר ע"י המשטרה והמנהל האזרחי.
כאמור, מטלות אלו חשובות ונחוצות לא רק בגלל שאיו"ש היא זירת הפשע, אלא במיוחד בגלל מה שמתחולל ממזרחה לנו, בעיראק וסוריה ובגבולן עם שכנתנו ירדן אשר מקרין כבר על המצב ביהודה ושמרון מתחת ומעל לפני השטח. לכך יש להיערך ע"י נקוי יסודי של השטח ועקירת היבלית שצמחה שם.
כפי שאמרנו – החטיפה והרצח קרו באיו"ש, וזו ההזדמנות לנקות את האזור. אז אל תלכו לעזה… או שחלילה באמת נלך לעזה…
על לבטי ישראל, הקושיה הפלשתינאית והעולם הערבי 
אני חושב שהגישה לתקוף עתה בעזה נבעה מגישה עקומה ומפותלת שנועדה לשמור על אבו מאזן ועל "תהליך השלום" (שתי מדינות לשני עמים).
זאת במקום להמשיך עבודה יסודית באיו"ש לחסול תשתית ההסתה והארגונים האנרכיסטים והאחרים הפועלים שם (כולל בצלם ואחרים). ורק אח"כ (אחרי ימי בין המיצרים!) להתפנות לטפל בעזה בעיתוי ותזמון שמתאים לנו וכשהם לא מוכנים.
ביבי עשה טעות שהחריף את הרטוריקה נגד חמאס עזה גם כאשר הם נשבעו שלא היו קשורים לחטיפת ורצח הנערים וכאשר בא משם רק "טפטוף" של פצמרים ורקטות שהם טענו שלא נשלט על ידם. כמובן שזה לא משנה אם זו נכון או לא, אך כולם העריכו שחמאס לא מעונין ולא מוכן כעת לעימות מכל סיבות (בעיקר האחדות שהקים עם אבו מאזן).
אהבתיאהבתי
אני אומר זאת בזהירות וחלילה בלי כוונה לרפות ידיים והלואי שהמבצע יצליח וכל חיילנו יחזרו לשלום בריאים ושלמים. אבל אשתדל לומר את דעתי בבהירות. אם זה ירגיז ויקומם ואחוש שזה לא הזמן – אדחה דיון זה לזמן אחר כי לדעתי יש לו מקום.
לדעתי ההחלטה לתקוף בעזה – במקום להמשיך להתמקד באיו"ש שם נעשה פשע חטיפת ורצח הנערים הקדושים – נבעה מגישה עקומה ומפותלת שנועדה לשמור על אבו מאזן ועל "תהליך השלום" (במסגרת העקרון "שתי מדינות לשני עמים"). זאת כאמור במקום להמשיך בעבודה יסודית באיו"ש לחסול תשתיות ההסתה והארגונים האנרכיסטים והאחרים הפועלים שם (כולל בצלם ואחרים). ורק אח"כ (אחרי ימי בין המיצרים!) להתפנות לטפל בעזה בעיתוי ותזמון שמתאים לנו וכשהם לא מוכנים.
נתניהו עשה טעות בכך שהחריף את הרטוריקה נגד חמאס עזה גם כאשר הם נשבעו שלא היו קשורים לחטיפת ורצח הנערים וכאשר מה שבא משם באותו זמן היה רק המשך "הטפטוף" הרגיל (אם כי בלתי נסבל) של פצמ"רים ורקטות שלגביו הם אף טענו שלא נשלט על ידם. לנו זה לא משנה כמובן אם זו נכון או לא, אך היתה העריכה מבוססת שחמאס לא היה מעונין בעמות עם ישראל שלא התאים לו באותו זמן מכל סיבות וחשבונות שלו (בעיקר האחדות שהקים עם אבו מאזן).
אהבתיאהבתי